למה לא קבוצות למיומנויות חברתיות בלבד?

ברמה הקלינית והמחקרית מתחיל להיות ברור שהגישות המסורתיות שמרובות תרגול של “מיומנויות חברתיות” אינן תמיד מספיקות — ולעיתים עלולות לחזק דפוסים של הסוואה וחיקוי במקום להביא לצמיחה אמיתית של זהות חברתית ורגשית אצל אנשים על הספקטרום האוטיסטי.

מה זה masking ו-camouflaging?

מאסקינג וקמופלאג' (הסוואה והסתרת התכונות האוטיסטיות) הם מונחים המתארים את המאמצים שחלק מהאוטיסטים עושים כדי להחביא או לדכא תכונות והתנהגויות אוטיסטיות כדי “להשתלב” בחברה הנוירוטיפיקלית. מדובר במאמץ מתמשך של חיקוי, התאמה ו“ביצוע” של התנהגויות חברתיות של אחרים כך שלא יבלטו מאפיינים אוטיסטיים. תופעה זו יכולה לכלול שינוי דרך הדיבור, החזקת קשר עין שלא נוחה, דיכוי של סטימינג, חיקוי מחוות גוף, שימוש בנוסחים מוכנים מראש ועוד. מחקרים מראים כי זו אסטרטגיה משותפת הרבה מעבר למה שחשבנו בעבר, ונצפתה גם בקרב ילדים ובוגרים כאחד.

מהם הסיכונים של masking?

מחקרים איכותניים ומטא-אנליזות של מחקרים מצביעים על קשר בין הסוואה מתמשכת לבין מגוון בעיות רווחה נפשית:

• עליה ברמות חרדה ודיכאון,

• ירידה בתחושת קבלת העצמי והעצמה,

• תחושת דחייה או בידוד,

• תשישות נפשית (autistic burnout),

• פגיעה בזהות העצמית, ולעיתים גם קשיים לקבל אבחנה מתאימה בזמן.

  
  

הסוואה לא רק אינה פותרת את הקשיים הבסיסיים, אלא יכולה להעמיק אותם: מאמצי החיקוי קשים להפעלה לאורך זמן, צורכים אנרגיה רבה, וגורמים לאנשים להרגיש שהם “לא הם עצמם” — במיוחד כשהן מופעלות בילדות ובנעורים, תקופה שבה זהות עצמית מתחילה להתגבש.

למה חשוב להסתכל מעבר למיומנויות חברתיות?

קבוצות מיומנויות חברתיות רבות מתמקדות ביישום של כללי שיח “נכונים”, בטכניקות התנהגותיות לחיקוי תגובות חברתיות, ובהכוונה איך לענות בצורה מתאימה בסיטואציות חברתיות. למרות שיתכן ויש לזה ערך תפקודי מסוים, לרוב הן לא מתייחסות לסיבה העמוקה יותר: החוויה הפנימית של החינוך החברתי, התחושה של שייכות, קבלה עצמית ואפשרות להיות אותו אדם אמיתי — לא אדם שמחקה אחרים רק כדי שלא לשים לב להבדלים שלו.

הקשבה לחוויות של אנשים אוטיסטיים מראה שוב ושוב שהסוואה יכולה לעיתים להוביל לתחושה של ניכור עצמי, עייפות מתמדת ונזק פסיכולוגי לאורך זמן, גם אם בהתחלה היא עוזרת “להתאים” או “לעבור” סיטואציות חברתיות מסוימות.

למה קבוצות תמיכה במקום קבוצות מיומנויות?

קבוצות תמיכה מאפשרות מקום שבו לא צריך להסתיר, להסתגל או להשתנות כדי להיות מוסכם — הן גם נותנות מקום להקשבה אמיתית, להבנה של חוויות פנימיות, וליצירת קשרים בין-אישיים המבוססים על קבלה ולא על חיקוי. במקום ללמד מהי “התנהגות נכונה”, הן מבקשות להבין איך אנשים חווים את העולם שלהם, מה גורם להם לתסכול או שמחה, ואיך אפשר לחזק את התחושה של שייכות ובטחון בתוך הקבוצה ומחוצה לה.

גישה זו מכירה בכך שלא מספיק ללמוד כללי שיח: חשוב לבחון כיצד הפחד מסטיגמה או לחץ להסוות יכול לפגוע ברווחה הרגשית של ילדים ונוער על הספקטרום, ואיך אפשר לבנות מרחב שבו הם מרגישים מוכרים ולא צריכים לוותר על אותנטיותם כדי להיות חלק מהחברה.

Masking

ביבליוגרפיה

• Hull, L., Petrides, K. V., & Mandy, W. (2017). Social camouflaging in adults with autism

• spectrum conditions. Journal of Autism and Developmental Disorders. 

• Cook, J. L., et al. (2021). Self-reported camouflaging behaviours used by autistic adults in everyday social interactions. Autism Research.

• Cage, E., et al. (2019). Understanding the reasons, contexts and costs of camouflaging for autistic adults. Autism Research.

• Bradley, L., et al. (2021). Autistic adults’ experiences of camouflaging and its impact on mental health and well-being. Autism Research.

• Ross, A., et al. (2023). The relationship between camouflaging and mental health in autistic children and adolescents. Journal of Autism and Developmental Disorders.

• Van der Putten, W. J., et al. (2024). Is camouflaging unique for autism? A comparison of camouflaging between autistic and non-autistic adults. Autism Research.

• Howe, S. J., et al. (2023). Understanding camouflaging and identity in autistic children and adolescents. Frontiers in Psychology.